Le texte Le vocabulaire Les révisions
Souccah
Daf 2a
סוּכָּה שֶׁהִיא גְּבוֹהָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה — פְּסוּלָה. וְרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר.
Traduction
MISHNA: A sukka, i.e., its roofing, which is the main and most crucial element of the mitzva, that is more than twenty cubits high is unfit. Rabbi Yehuda deems it fit.
Rachi non traduit
מתני' סוכה ורבי יהודה מכשיר. בגמרא מפרש פלוגתייהו:
וְשֶׁאֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְשֶׁאֵין לָהּ (שְׁלֹשָׁה) דְּפָנוֹת, וְשֶׁחֲמָתָהּ מְרוּבָּה מְצִלָּתָהּ — פְּסוּלָה.
Traduction
Similarly, a sukka that is not even ten handbreadths high, and one that does not have three walls, and one whose sunlight that passes through its roofing is greater than its shade are unfit.
Rachi non traduit
ושאינה גבוהה עשרה. בגמרא מפרש טעמא:
שלש דפנות. נמי בגמרא יליף להו:
ושחמתה מרובה מצלתה. המועט בטל ברוב והרי הוא כמי שאינו ועל שם הסכך קרויה סוכה:
גְּמָ' תְּנַן הָתָם: מָבוֹי שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ מֵעֶשְׂרִים אַמָּה — יְמַעֵט. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ.
Traduction
GEMARA: We learned a similar halakha in a mishna there, in tractate Eiruvin (2a): In the case of an alleyway that is higher than twenty cubits, i.e., the beam that was placed across the end of an alleyway that opens into a public domain in order to permit carrying within the alleyway on Shabbat is higher than twenty cubits, one must diminish the height of the beam in order to permit carrying within the alleyway. Rabbi Yehuda says he need not do so, and although the beam lies higher than twenty cubits, the alleyway is qualified to permit carrying within.
Rachi non traduit
מבוי שהוא גבוה. מבוי שהוא סתום משלש צדדין וראשו פתוח לרשות הרבים וחצירות פתוחות לו ויוצאות ובאות לרשות הרבים הרי הוא רשות היחיד לבני חצירות ואסרו חכמים להוציא מרשותו לרשות חבירו בלא עירוב שהחצירות כל אחת רשות לעצמה והמבוי רשות לכולן והצריכו בו שיתוף להשתתף כל החצירות בפת או ביין ולהניח השיתוף באחת מן החצירות ולפי שאין לו מחיצה רביעית וקרוב הוא להיות דומה לרשות הרבים הצריכו היכר בראשו הפתוח לרשות הרבים או לחי זקוף או קורה מכותל לכותל ואם גבוה הקורה מעשרים אמה:
ימעט. ישפיל:
אינו צריך. והתם מפרש טעמא:
מַאי שְׁנָא גַּבֵּי סוּכָּה דְּתָנֵי פְּסוּלָה, וּמַאי שְׁנָא גַּבֵּי מָבוֹי דְּתָנֵי תַּקַּנְתָּא?
Traduction
Given the seeming similarity between the two cases, that of the sukka and that of the alleyway, the Gemara asks: What is different with regard to a sukka where the mishna teaches that it is unfit, and what is different with regard to an alleyway where the mishna teaches the method of rectification, that one must diminish the height of the cross beam? Why was a solution not suggested in the case of a sukka?
Tossefoth non traduit
מאי שנא גבי סוכה דתני פסולה ומאי שנא גבי מבוי דתני תקנתא. והא דלא פריך מאי שנא גבי הדס דתני פסולה ותקנתא דתנן בפרק לולב הגזול (לקמן סוכה דף לב:) או שהיו ענביו מרובין מעליו פסול ואם מיעטן כשר דלא פריך אלא מסוכה ומבוי שדינם שוה לענין גבוה ושינה לשון משנתו ועוד דגבי הדס אצטריך למיתני תקנתא דס''ד אמינא כיון דגדולו בפסול תו לית ליה תקנתא:
סוּכָּה דְּאוֹרָיְיתָא, תָּנֵי פְּסוּלָה. מָבוֹי דְּרַבָּנַן, תָּנֵי תַּקַּנְתָּא.
Traduction
The Gemara answers: With regard to sukka, since it is a mitzva by Torah law, the mishna teaches that it is unfit, as, if it is not constructed in the proper manner, no mitzva is fulfilled. However, with regard to an alleyway, where the entire prohibition of carrying is only by rabbinic law, the mishna teaches the method of rectification, as the cross beam comes only to rectify a rabbinic prohibition but does not involve a mitzva by Torah law.
Rachi non traduit
סוכה מדאורייתא. דעשרים אמה דילה ילפינן מדאורייתא וקודם שנשנית המשנה נאמרה שיעורה מסיני:
תני פסולה. שייך למיתני בה לשון פסול כלומר לא נעשית כתורה וכהלכה:
מבוי. דכוליה מדרבנן דמדאורייתא סגי ליה בשלש מחיצות ואינו צריך לקורה זו אלא מדרבנן:
תני תקנתא. דלא שייך למתני בה לשון פסול דמאן פסלה קודם שנשנית משנה זו הרי היא תחלת הוראתו ומצותו:
Tossefoth non traduit
דאורייתא תני פסולה. דאי הוה תני ימעט חיישינן דילמא טעי איניש לומר ימעט לכתחילה ודיעבד כשרה ודקדק בלשונו דלמא אתי לידי איסורא דאורייתא ותני פסולה אע''ג דלא הוי לישנא מעליא כמו ימעט אבל במבוי דרבנן לא חייש ותנא ימעט שהוא לישנא מעליא כדאשכחן בריש פסחים (דף ג.) שעקם הכתוב כמה אותיות שלא להוציא דבר מגונה מפיו ובקונטרס לא פירש כן אי נמי יש לומר דלשון ימעט משמע חומרא דרבנן בעלמא ופסולה משמע דאורייתא ובפרק במה מדליקין (שבת דף כב.) דאמרינן נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה כסוכה וכמבוי אגב דתנן כסוכה נקט נמי גבי נר חנוכה פסולה א''נ אי הוה תני ימעט הוה משמע כמות שהיתה מדלקת ישפילנה וזה אינו למאן דאמר הדלקה עושה מצוה ואפי' למ''ד הנחה עושה מצוה חיישינן דהרואה אומר לצורכו הוא מדליקה כדאמרינן גבי הדליקה בפנים והניחה בחוץ:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בִּדְאוֹרָיְיתָא נָמֵי תָּנֵי תַּקַּנְתָּא, מִיהוּ סוּכָּה דִּנְפִישִׁי מִילָּתַהּ — פָּסֵיק וְתָנֵי פְּסוּלָה, מָבוֹי דְּלָא נְפִישׁ מִילֵּיהּ — תָּנֵי תַּקַּנְתָּא.
Traduction
The Gemara suggests an alternative explanation: And if you wish, say instead that even with regard to matters prohibited by Torah law, it would have been appropriate for the mishna to teach a method of rectification. However, with regard to sukka, whose matters are numerous, it categorically teaches that it is unfit. Merely diminishing the height of a sukka is insufficient to render it fit; the sukka must also satisfy requirements governing its size, its walls, and its roofing. Teaching the remedy for each disqualification would have required lengthy elaboration. With regard to an alleyway, however, whose matters are not numerous, the mishna teaches the method of rectification. Once the height is diminished, it is permitted to carry in the alleyway.
Rachi non traduit
ואיבעית אימא בדאורייתא נמי. שייך למימר תקנתא:
סוכה דנפישי מילתה. ואין דומין תקנותיהן זו לזו וצריך לשנות הלשון לכל תקנה ותקנה כגון בגבוהה ימעט וכשאינה גבוהה יגביה ושאין לה שלש דפנות יעשה לה ושחמתה מרובה יוסיף סכך הלכך פסיק ותני פסולה דמצי למיכללינהו לכולהו בהך פסולה דקיימא לן (פסחים דף ג:) ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה:
מבוי לא נפיש מיליה. באותה משנה:
מְנָא הָנֵי מִילֵּי?
Traduction
§ After clarifying its formulation, the Gemara addresses the halakha in the mishna and asks: From where are these matters, i.e., the halakha that a sukka may not exceed a height of twenty cubits, derived?
אָמַר רַבָּה, דְּאָמַר קְרָא: ''לְמַעַן יֵדְעוּ דוֹרוֹתֵיכֶם כִּי בַסּוּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'', עַד עֶשְׂרִים אַמָּה, אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁהוּא דָּר בַּסּוּכָּה, לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה — אֵין אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁדָּר בַּסּוּכָּה, מִשּׁוּם דְּלָא שָׁלְטָא בַּהּ עֵינָא.
Traduction
Rabba said that it is derived as the verse states: ''So that your future generations will know that I caused the children of Israel to reside in sukkot when I took them out of the land of Egypt'' (Leviticus 23:43). In a sukka up to twenty cubits high, even without a concerted effort, a person is aware that he is residing in a sukka. His eye catches sight of the roofing, evoking the sukka and its associated mitzvot. However, in a sukka that is more than twenty cubits high, a person is not aware that he is residing in a sukka because his eye does not involuntarily catch sight of the roof, as at that height, without a concerted effort one would not notice the roofing.
Rachi non traduit
למען ידעו. עשה סוכה שישיבתה ניכרת לך דכתיב ידעו כי בסוכות הושבתי צויתי לישב הכי דריש ליה ואע''ג דאין יוצא מידי פשוטו דהיקף ענני כבוד מיהו דרשינן ליה לדרשה:
דלא שלטא בה עינא. שאינו רואה את הסכך וסוכה היינו סכך כשמה:
Tossefoth non traduit
אמר רבה אמר קרא למען ידעו כו'. קצת קשה ללישנא קמא דבריש עירובין (דף ג.) גבי מקצת סוכה בתוך עשרים דאמר רבה הסוכה פסולה הא שלטה בה עינא כיון דאין חללה עשרים ורבה גרס התם כי הכא דהא רבא פליג התם ואמר זה וזה כשר חלל סוכה תנן חלל מבוי תנן ויש לומר דהא מפרש התם טעמא משום דסוכה דביחיד קא הוי' לא קא מדכר וזימנין דמישתקיל מלתחת עובי הסכך הנכנס לתוך עשרים וקיימא כולה למעלה מעשרים ורבינא נמי דמשני סוכה דאורייתא אחמירו בה רבנן מ''מ משמע דמדאורייתא כשרה:
רַבִּי זֵירָא אָמַר מֵהָכָא: ''וְסוּכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחוֹרֶב'', עַד עֶשְׂרִים אַמָּה אָדָם יוֹשֵׁב בְּצֵל סוּכָּה, לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה — אֵין אָדָם יוֹשֵׁב בְּצֵל סוּכָּה אֶלָּא בְּצֵל דְּפָנוֹת.
Traduction
Rabbi Zeira said that it is derived from here: The verse states: ''And there shall be a sukka for shade in the daytime from the heat, and for refuge and cover from storm and from rain'' (Isaiah 4:6). In a sukka up to twenty cubits high, a person is sitting in the shade of the sukka, i.e., the shade of the roofing; in a sukka that is more than twenty cubits high, a person is not sitting in the shade of the roofing of the sukka but rather in the shade of the walls of the sukka, as their considerable height provides constant shade, rendering the shade of the roofing irrelevant.
Rachi non traduit
וסוכה תהיה לצל. משמע אין סכך אלא העשוי לצל:
אלא בצל דפנות. שהצללין מגיעין זה לזה מתוך גובהן של דפנות ואין צריך סכך ולקמן מוקי פלוגתייהו לר' זירא בשאין בה אלא ארבע על ארבע דקים להו לרבנן דבהאי שיעורא ליכא צל סכך אלא צל של דפנות:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, הָעוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ בְּעַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם, הָכִי נָמֵי דְּלָא הָוֵי סוּכָּה?
Traduction
Abaye said to him: But if it is so that one is required to sit in the shade of the roofing of the sukka, then in the case of one who makes his sukka in Ashterot Karnayim, which is located between two mountains that prevent sunlight from reaching there, so too, it is not a fit sukka, since he is not sitting in the shade of the roofing.
Rachi non traduit
עשתרות קרנים. שני הרים גדולים והשפלה ביניהם ומתוך גובה ההרים אין חמה זורחת שם בשפלה:
אֲמַר לֵיהּ: הָתָם, דַּל עַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם — אִיכָּא צֵל סוּכָּה. הָכָא, דַּל דְּפָנוֹת — לֵיכָּא צֵל סוּכָּה.
Traduction
Rabbi Zeira said to him: The two cases are not comparable; there, if one theoretically removes the Ashterot Karnayim mountains that obstruct the sunlight, there is still the shade of the roofing of the sukka. In that case, the sukka is properly constructed and there are only external factors that affect the sunlight. However, here, in the case of a sukka that is more than twenty cubits high, if one theoretically removes the walls of the sukka, there is no shade provided by the roofing of the sukka, since throughout the day sunlight will enter the sukka beneath the roofing from where the walls used to be.
Rachi non traduit
דל דפנות ליכא צל סוכה. שחמה באה מתחתי' נמצא שמה בטל:
וְרָבָא אָמַר, מֵהָכָא: ''בַּסּוּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים''. אָמְרָה תּוֹרָה: כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים צֵא מִדִּירַת קֶבַע וְשֵׁב בְּדִירַת עֲרַאי. עַד עֶשְׂרִים אַמָּה אָדָם עוֹשֶׂה דִּירָתוֹ דִּירַת עֲרַאי, לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה — אֵין אָדָם עוֹשֶׂה דִּירָתוֹ דִּירַת עֲרַאי אֶלָּא דִּירַת קֶבַע.
Traduction
Rava said that the halakha is derived from here: ''In sukkot shall you reside seven days'' (Leviticus 23:42). The Torah said: For the entire seven days, emerge from the permanent residence in which you reside year round and reside in a temporary residence, the sukka. In constructing a sukka up to twenty cubits high, a person can render his residence a temporary residence, as up to that height one can construct a structure that is not sturdy; however, in constructing a sukka above twenty cubits high, one cannot render his residence a temporary residence; rather, he must construct a sturdy permanent residence, which is unfit for use as a sukka.
Rachi non traduit
שבעת ימים. סוכה של שבעה ותו לא דהיינו עראי ודייה במחיצות קלות:
למעלה מעשרים. צריך לעשות יסודותיה ומחיצותיה קבועין שלא תפול:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, עָשָׂה מְחִיצוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּן, הָכִי נָמֵי דְּלָא הָוֵי סוּכָּה?
Traduction
Abaye said to him: But if that is so, then if he constructed a sukka with steel partitions and placed roofing over them, so too, there, say that it would not be a fit sukka, as any sukka constructed as a permanent residence would be unfit. However, there is no opinion that deems a sukka of that sort unfit.
אֲמַר לֵיהּ, הָכִי קָאָמֵינָא לָךְ: עַד עֶשְׂרִים אַמָּה דְּאָדָם עוֹשֶׂה דִּירָתוֹ דִּירַת עֲרַאי, כִּי עָבֵיד לֵיהּ דִּירַת קֶבַע, נָמֵי נָפֵיק. לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה, דְּאָדָם עוֹשֶׂה דִּירָתוֹ דִּירַת קֶבַע, כִּי עָבֵיד לֵיהּ דִּירַת עֲרַאי, נָמֵי לָא נָפֵיק.
Traduction
Rava said to him in response that this is what I am saying to you: In a case where one constructs a sukka up to twenty cubits high, a height that a person typically constructs a temporary residence, when he constructs a structure of that height that is sturdy like a permanent residence, he also fulfills his obligation. However, in a case where one constructs a sukka more than twenty cubits high, a height that a person typically constructs a permanent residence, even when he constructs it in a less sturdy fashion like a temporary residence, he does not fulfill his obligation.
Rachi non traduit
עד עשרים אמה דאדם עושה כו'. שפיר דמי דודאי יש בכלל קבע עראי והרי עשה כתורה ועל כרחך לא הקפידה תורה על העראי אלא לשם שיעור לתת לך שיעור בגובהה שתהא יכולה לעמוד על ידי יתידות עראי:
Tossefoth non traduit
כי עביד ליה דירת קבע שפיר דמי. דאע''ג דיש לפרש קרא בדירה שאינה ראויה אלא לשבעה למעוטי קבע משמע ליה קרא דאתא לשיעורא לאורויי לך מדת גובהה כלו' בסוכה שאפשר לעשות עראי וא''ת וכיון דלא חיישינן אלא שתהא ראויה לעשותה עראי ואע''פ שעושה אותה קבע א''כ אמאי אמר (תענית דף ב.) גשמים סימן קללה בחג והלא יכול לקבוע הנסרים במסמרים שלא ירדו גשמים בסוכה ואפילו תימצי לומר דאסור משום גזרת תקרה כי היכי דאמר לקמן בפירקין (סוכה דף יד.) גבי פלוגתא דר''מ ורבי יהודה דמסככין בנסרין דאי מכשרת בהו אתי למימר מה לי לסכך בזה מה לי לישב תחת תקרת ביתי וביתו ודאי פסול מדאורייתא דסוכה אמר רחמנא ולא ביתו של כל ימות השנה מ''מ כיון דלא אסור אלא מדרבנן לא שייכא למימר שהגשמים סימן קללה וי''ל דנהי דלא חיישינן בדפנות אי עביד להו קבע מ''מ בסככה שעיקר הסוכה על שם הסכך לא מיתכשרה עד דעביד לה עראי ומה''ט נמי ניחא לרבי זירא דדריש מדכתי' וסוכה תהיה לצל הא כתי' נמי מזרם וממטר וניבעי נמי שלא ירדו גשמים לתוכה אלא ודאי משום דבעינן סככה עראי וא''כ הוה ליה קבע:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source